The book of Jeremiah poses a challenge to biblical scholarship in terms of its literary composition and textual fluidity.

This project offers an innovative approach to the problem by focusing on an instructive case study. Building on the critical recognition that the prophecy contained in Jer 10:1–16 is a composite text, this study systematically discusses the various literary strands discernible in the prophecy: satirical depictions of idolatry, an Aramaic citation, and hymnic passages. A chapter is devoted to each strand, revealing its compositional development—from the earliest recoverable stages down to its late reception.

A range of pertinent evidence—culled from the literary, text-critical, and linguistic realms—is examined and sets within broader perspectives, with an eye open to cultural history and the development of theological outlook. The investigation of a particular text has important implications for the textual and compositional history of Jeremiah as a whole. Rather than settling for the common opinion that Jeremiah developed in two main stages, reflected in the MT and LXX respectively, a nuanced supplementary model is advocated, which better accords with the complexity of the available evidence.

English Publications

Noam Mizrahi, “A Matter of Choice: A Sociolinguistic Perspective of the Contact between Hebrew and Aramaic, with Special Attention to Jer. 10.1–16,” in Discourse, Dialogue, and Debate in the Bible: Essays in Honour of Frank H. Polak, ed. Athalya Idan-Brenner (Sheffield: Phoenix, 2014), 107–124.

Noam Mizrahi, Witnessing a Prophetic Text in the Making: The Literary, Textual and Linguistic Development of Jeremiah 10:1–16 (BZAW 502), Berlin: de Gruyter, 2017. [De Gruyter]

ספר ירמיה מציב אתגר בפני המחקר הביקורתי של המקרא בשל המורכבות הרבה של הרכבו הספרותי ונזילות נוסחו המשתקפת בעדי הנוסח הקדומים, ובמיוחד נוסח המסורה העברי לעומת מגילות ירמיה מקומראן ותרגום השבעים ליוונית.

הפרויקט מציע גישה חדשנית לבעיה מתוך עיון מדוקדק במקרה מבחן מאלף. בהסתמך על ההכרה הביקורתית שהיחידה הנבואית הנתונה בירמיה י 1–16 אינה אחידה מבחינה ספרותית ונזילה במיוחד מבחינת נוסחהּ, הפרויקט בוחן בשיטתיות את רכיביה הספרותיים השונים והמגוונים: תיאורים סאטיריים של פסלי האלילים והפולחן להם, מימרה ארמית, וכן המנוני שבח לאלוהי ישראל. כל רכיב נבחן לגופו כדי לחשוף את תהליכי התהוותו, למן השלבים הקדומים ביותר של התפתחותו הספרותית שאפשר לשחזר ועד לשלבי מסירתו והתקבלותו בעת העתיקה.

מערך נרחב של נתונים ספרותיים, טקסטואליים ולשוניים נבחנים ומוצבים בהקשריהם הרחבים, תוך פקיחת עין על תולדות התרבות העברית הקדומה והתפתחות עולמה הרוחני ותפיסותיה התיאולוגיות. לחקירתו של מקרה המבחן השלכות רוחב חשובות להבנת התפתחותו הספרותית והטקסטואלית של ספר ירמיה כולו. במקום להסתפק בדעה השגורה, המזהה שני שלבי התפתחות עיקריים בתולדות ספר ירמיה, המיוצגים בהתאמה בנוסח המסורה ובתרגום השבעים, הפרויקט מציע תפיסה מורכבת יותר מסוג 'תורת ההשלמות', התואמת יותר את סבך העדויות והנתונים הטקסטואליים.

פרסומים בעברית

נועם מזרחי, "'מאין כמוך' (ירמיה י 6–7): תפילת שבח ומקומה במפת הספרות המקראית", בית מקרא סא,ב (תשע"ו), עמ' 236–275. [JSTOR]

נועם מזרחי, "ממימרת חכמה להמנון תהילה: הנוסח, הלשון וההתהוות הספרותית של ירמיה י 12–13", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כה (תשע"ז), עמ' 55–91. [JSTOR]

נועם מזרחי, "'מלך עולם' (ירמיה י 10): קטע שיר וגלגוליו", עיוני מקרא ופרשנות, יא: מנחות ידידות והוקרה ליעקב כדורי, בעריכת מיכאל אביעוז, אריק לווי ויוסף עופר, רמת גן תשפ"א, עמ' 189–211. [כותר]